רכישת מוניטורים לאולפן הביתי נוטה להיות חוויה מתסכלת בישראל של המילניום השלישי.הבעיה העיקרית היא מבנה השוק הישראלי, בו למעשה אין חנויות בהן ניתן להשוות בין מספר גדול של דגמי מוניטורים, ובודאי לא בין כולם. לכן במאמר זה ננסה להתמקד בדרך קבלת ההחלטה, הכרה והבנה של המוניטור האולפני ומאפייניו, ונציג דרכים לעקוף את המגבלה הישראלית.
מהו מוניטור אולפני?
שתי אפשרויות:
1. זוג רמקולים ומגבר
2. זוג רמקולים מוגברים
מה מייחד מוניטור אולפני?
התשובה היא מיקוד התכנון. כאשר יצרן מתכנן רמקול למערכת סטריאו או מחשב מטרתו לתת למאזין את הסאונד היפה ביותר שניתן. כמובן שזוהי מטרה סובייקטיבית ויצרנים שונים יראו אותה באורח שונה ומנקודת מבט אסתטית שונה לחלוטין. כך שכל רמקול שנועד להשמעת מוזיקה ביתית, אלא אם הוא מושלם לחלוטין (ויש כאלה, בתקציבים של 100,000 ש”ח וצפונה) תמיד יגרום לסאונד להישמע יפה יותר מכפי שהוא באמת – על פי אמות המידה של היצרן – וחשוב יותר לנו: רמקול להאזנה במערכת קול ביתי ישנה את הסאונד כך שמה שאנו שומעים בו אינו משקף את המציאות, ואינו מציב בפנינו תמונה מדויקת של הסאונד אותו אנו מקליטים. תכונה זו גורמת לכך שכאשר נעשה למשל מיקס על רמקול כזה, בכל מקום אחר בו נשמיע אותו יתגלו דברים שלא שמענו וייעלמו דברים שהיינו בטוחים שנשמעים היטב.
הפרמטרים שעלינו לבדוק בבחירת מוניטור לאולפן
1. הענות תדרים
פרמטר זה מתייחס טווח התדרים, מנמוכים ועד גבוהים (מבס ועד טרבל) אותם מסוגל הרמקול להפיק. בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין קשר סיבתי מובהק ומוחלט בין גודל הוופר (הרכיב האחראי על הפקת התדרים הנמוכים, קרי בסים) ברמקול לבין כמות הבסים שרמקול יכול להפיק או דיוקם. וופר קטן יחסית שטווח התנועה שלו קדימה או אחורה גדול ומשקל הממברנה שלו קל מאד, יפיק בסים מדויקים יותר ואף ירד נמוך יותר בתחום התדרים מוופר גדול יותר אך בעל ממברנה כבדה וטווח תנועה קטן. במקביל, נתוני תחום התדרים (Frequency Responce)הנרשמים ע"י היצרנים אינם רלוונטיים כלל, כיוון שלכל יצרן שיטות מדידה וסטנדרטים משלו, וממילא מה שנותן תמונה של מאפייני המוניטור היא עקומת ההיענות שלו – ולא הגדרת התדר הגבוהה או הנמוך ביותר אותו הוא יכול להשמיע. וככל שהמחיר יורד – הנתונים פחות מדויקים.
לכן יש לשפוט את הענות התדרים באמצעות האוזניים בלבד, ומה שיש לחפש הוא איזון בין כל התדרים, ללא בורות בתחום זה או הבלטות בתחום אחר. חשוב לדעת שכדי לפצות על מגבלות התקציב רוב המוניטורים הזולים, אם לא כולם, כוללים EQ שלא ניתן לכבות הפועל כל הזמן ומפצה על מגבלות הרמקול. במקרים רבים זה עוזר ואכן מאפשר למוניטור זול יחסית להפיק תוצאה מאוזנת ומדויקת יותר, אך במקרים אחרים נוצר עיוות מוחלט של הסאונד וכל קשר בין מה שנכנס למוניטור ובין מה שהוא משמיע, מה שלמעשה הופך את הגדרת המוצר כ "מוניטור אולפני" לשקר מוחלט.
2. יכולת הפרדה
ככל שהמוניטור מדויק יותר, כך נוכל לשמוע פרטים קטנים יותר בצורה מדויקת יותר. כאשר מאזינים למוניטור, כדאי לבחור בקטע מוזיקלי המוכר לכם היטב, ולבדוק האם אתם שומעים את כל התפקידים והניואנסים שאתם מכירים. מוניטור איכותי בדרך כלל גם יחשוף פרטים חדשים שלא שמעתם מעולם. אולם כשזה קורה, יש להתייחס למיקום הפרטים בתמונה הכוללת, ואם משהו נשמע מוגזם ולא הגיוני – יש לחשוד.
3. עוצמה
רמקול חלש ואיכותי יכול להיות מצוין כל עוד הוא פועל בעצמה שהמגברים שלו בנויים לספק, ועדיף מתחת לה. כאשר אנו "מותחים" את יכולת המגבר, הוא בדרך כלל עדיין יעבוד, אולם ייצר עיוותים בשיאי העצמה הקצרים. עיוותים אלה אינם נשמעים כעיוותים באופן מובהק, אלה גורמים לפגיעה בתדרים הגבוהים בעיקר, ל "מריחה" של הסאונד ואבדן פרטים. לכן מומלץ לקנות מוניטור שבעוצמת העבודה הרגילה יעבוד מתחת לסף המאמץ שלו. לצערנו גם כאן, נתוני היצרנים חסרי משמעות לחלוטין, בגלל ההבדלים העצומים בנצילות הרמקולים (כמה מן החשמל המוזרם ע"י המגבר לרמקול מתורגם למוזיקה וכמה סתם מומר לחום והולך לאיבוד…) בין היצרנים השונים. מומלץ לבדוק איך נשמע המוניטור בעצמה מעט חזקה יותר מזו בה אתם עובדים בדרך כלל. אם הוא עדיין נשמע מפורט, ברור ונקי גם בעצמה כזו, הרי שמדובר במוניטור איכותי.
4. שליטה וכיוונון
ברוב המוניטורים המודרניים נמצא על פנל החיבורים האחורי – ולפעמים גם בקדמי – אפשרויות שליטה שונות. הנפוצות ביותר הן כיוון עוצמה כללי, כיוון עוצמת התדרים הגבוהים ומה שהיצרנים מכנים בדרך כלל "Room EQ":
סוג של כיוון תדרים פשוט שנועד לפצות על בעיות אקוסטיות בחדר. לגישת ה -"Room EQ" יש מספר בעיות:
● מערכת ה Room EQ היא מערכת אלקטרונית נוספת לכל דבר, והיא למעשה מכשיר נוסף המשנה את צליל המוניטור. כדי שמערכת כזו תהיה שקופה ולא תגרום לעיוותים ושינויים לא רצויים עליה להיות יקרה ואיכותית. ברוב המיקרים, זה לא המצב. במוניטורים טובים בדרך כלל גם מערכות אלה איכותיות, אולם ברוב המוניטורים הזולים המערכת הזו מעוותת וצובעת את הסאונד.
● חברות רבות משתמשות במערכת Room EQ דיגיטלית. הבעיה היא שמערכות כאלה מכילות גם רכיבים אלקטרוניים וגם אלגוריתמים של תוכנה המטפלים בסאונד. השינויים והבעיות שמערכות כאלה יוצרות עולים על התועלת המופקת מהן בהרבה. ניתן לומר שכתפיסה, הרמקול עם מערכת הכיוונון הדיגיטלית נכשל כישלון חרוץ, ומולץ מאד להתרחק ממערכות כאלה
מכיוון שמערכות Room EQ נמצאות כמעט בכל מוניטור מודרני, מומלץ להשתמש בהן כמה שפחות, ולדבוק בדגמים עם מערכת פשוטה ככל האפשר העוסקת בכיוונונים עדינים בלבד.
איזה טוויטר?
מזה שנים רבות שה"טוויטרים" (לא הרשת החברתית, אלא הרמקול שמשמש להשמעת תדרים גבוהים) מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
1. Dome: טוויטר זה הוא פשוט רמקול קטן מאד, בעל ממברנה קלה המסוגל – בשל משקלו הקל וגודלו – להפיק תדרים גבוהים.
טוויטרים מסוג זה הם הנפוצים ביותר מזה עשרות שנים. הם קלים לייצור יחסית, ומסוגלים לתת תוצאה לא רעה בתקציב סביר. אולם ככל שהחומר ממנו עשוי הטווחטר דק יותר, כך הוא יהיה מדוייק יותר. אולם הדקיקות הזו גורמת גם לחולשה של החומר ולדפורמציה (שינוי צורה) בעוצמות בינוניות עד גבוהות. בעייה זו הניבה "מלחמת חמרים בין יצרני הרמקולים, כאשר כמעט כל חומר אפשרי נוסה כממברנה לטוויטר: נייר, אלומיניום, משי מוקשח ועוד רבים אחרים. כיום קיימות מספר חברות המייצרות טוויטרים מצויינים מחמרים שונים, בראשן עומדת B&W, יצרנית הרמקולים מאנגליה, המשתמשת בממרנה מיהלום מלאכותי המיוצר בחום ולחץ. הקשיחות האדירה של החומר יחד עם קלותו והאפשרות לעשותו דק במיוחד, נותנת תוצאה מופלאה הבאה לידי ביטוי בסדרת ה – 800 של החברה – אולי המקרה היחיד של רמקול שנועד למערכת סטיראו שכל טכנאי יסכים שהוא מתאים מאד גם לעבודת אולפן. רמקולים מסדרה זו הם גם הנפוצים ביותר באולפני המאסטרינג בעולם.
השוואת שטח פנים בין טוויטר רגיל ל RIBBON:
2. Ribbon: פס שטוח מחומר מוליך. הזרם החשמלי העובר דרכו גורם לו לרטוט – ולייצר כך גלי קול.
לטוויטרים כאלה ייתרון מוחלט על טוויטר "כיפה": הם מאד שקופים ובדרך כלל מאד מדוייקים. החסרון הגדול שלהם היה, עד לפני כ – 10 שנים, נטייה להשרף בקלות. אולם כיום קיימים טוויטרים כאלה מחמרים מתקדמים העמידים גם בעוצמות גבוהות, ואף טוויטרים "מקופלים", המאפיינים את המוניטורים של Adam-Audio, בהם הקיפול מאפשר מיקוד וכיווניות טובים יותר.
איזה וופר?
כמו שכבר נאמר כאן, וופר טוב הוא קל משקל ובעל מגנט חזק המאפשר תנועה מדוייקת. מומלץ לדבוק בדגמים המשתמשים בוופרים מקוולר וחמרים דומים.
לסיכום: הגורם החשוב ביותר בבחירת מוניטורים היא דרך ההאזנה שלנו. אם נחפש בכל מוניטור שנקשיב לו את הדברים שעוד לא שמענו במוסיקה, את הפירוט והדיוק, ולא ה "ייפיוף והסבבה", אנו כבר על הדרך הנכונה. אם ניתן – כדאי לנסות לבצע מיקס על הרמקולים שאנו רוצים לרכוש ובדוק כיצד הוא נשמע בכמה שיותר מערכות. ככל שהמיקס שומר על אופיו בכל מקום – סימן שהמוניטורים עליהם נעשה טובים יותר.