בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחתו של מוזיקאי מסוג חדש. החל מתחילת שנות ה- 90 צצים יותר ויותר DJs מוכשרים בכל רחבי העולם, שאינם מסתפקים בנגינתה של מוזיקה של אחרים – הם גם יוצרים ומפיקים מוזיקה מקורית משלהם. לצד DJs אלה ניתן לראות שורה ארוכה של מוזיקאים שעברו תהליך הפוך: הם החלו את דרכם המוזיקלית בנגינה ו/או כתיבה של מוזיקה, ובשלב מאוחר יותר, מעת שנחשפו למוזיקה האלקטרונית, החלו מוזיקאים אלה לחטוא גם בתקלוט, מתוך הבנה ש-DJ ברמה גבוהה אינו רק עורך ומגיש של מוזיקה; הוא למעשה נגן, אמן מבצע, במלוא מובן המילה. המשותף לשתי הקבוצות הללו הוא בכך שאלה כמו אלה יצרו למעשה מוזיקאי מסוג חדש, שלא היה מוכר עד לפני שנים מעטות: ה- DJ/producer. אמנים כמו John Digweed, Paul Oakenfold, Sasha, Tiesto, Aphex Twin, Plastikman, David Morales ו- Fatboy Slim הם רק דוגמאות בולטות, שהיתוו את הדרך למוזיקאים רבים מן הסוג החדש.
ה-DJ/producer הינו מוזיקאי, לכל דבר ועניין. כמו המוזיקאי הקונבנציונלי, יש לו את היכולת ליצור מוזיקה מקורית ולבצע אותה בהופעה חיה מול קהל. אלא שדרכי היצירה וכלי הנגינה של ה- DJ/producer שונים מאלה של המוזיקאי הקונבנציונלי: בעוד המוזיקאי הקונבנציונלי כותב מוזיקה בדרך המסורתית, כלומר באמצעות תווים ו/או הלחנת המוזיקה בכלים טבעיים, ה- DJ/producer כותב, מנגן, מקליט ומפיק את המוזיקה שלו בכלים אלקטרוניים; ובעוד המוזיקאי הקונבנציונלי מגביל, בדר"כ, את הופעותיו החיות לביצוע יצירותיו המקוריות, הרי ה- DJ/producer משתית את הופעותיו, לרוב, על נגינתם של קטעי מוזיקה שנוצרו ע"י אחרים ושילובם, בדרך המיוחדת לו, בקטעיו המקוריים. לשם כך משתמש ה- DJ/producer, בהופעותיו החיות, בכלי הנגינה של ה-DJ: פטיפונים, קומפקטים, מיקסר, מכשירי אפקטים, groovebox וכיוצ"ב.
מה צריך כדי להיות DJ/Producer?
כדי להיות DJ/producer אתה צריך, לפני הכל, תשוקה למוזיקה. אם אתה שורף שעות מול המחשב כדי להוריד מוזיקה; אם אתה חוסך כל שקל שיש לך כדי לקנות את התקליט הבא או את המיקסר המיוחל; אם לא אכפת לך לעמוד שעתיים בסלקציה למועדון רק כדי לשמוע את ה-DJ; אם המוזיקה עושה לך יותר טוב מסמים; אם אתה שומע מוזיקה גם כשאתה חולם; אם אתה חי, נושם, מריח, מרגיש, טועם ורואה מוזיקה, אם כבר כמה חודשים מסתובב לך בראש הטראק שאתה רוצה לעשות – אין ספק שהתנאי החשוב ביותר מתקיים בך.
עצם התשוקה שלך למוזיקה אינה מבטיחה עדיין שיש לך שלוש תכונות בסיסיות, הנחוצות לכל מי שרוצה לעסוק ברצינות במוזיקה: יכולת מוזיקלית, קואורדינציה ויצירתיות. מוזיקליות היא תכונה מולדת, המורכבת מחוש קצב טבעי ומיכולת מלודית. היא מתקיימת אצל רוב בני האדם, אבל לא אצל כולם. אם אתה מסוגל לזמזם לעצמך שיר מוכר, תוך שמירה על קצב נכון ומבלי לזייף, סביר להניח שיש בך מוזיקליות בסיסית. כשאנו מדברים על קואורדינציה, כוונתנו ליכולת לבצע מספר פעולות שונות בו זמנית באופן מתואם. ה- DJ/producer נדרש, במהלך עבודתו החיה, לשלוט במגוון מכשירים בו זמנית. ככל שהיכולת הקואורדינטיבית שלו גבוהה יותר, כך ביצועיו על העמדה יהיו טובים יותר. ולבסוף – יצירתיות. אם אתה רוצה להגיע רחוק, לבלוט ולהצליח, לא מספיק לעשות את מה שכולם עושים. אתה צריך להיות בעל יכולת לחדש, להפתיע, ליזום, לשנות, ליצור באופן מקורי.
אם מתקיימות בך התכונות הללו, כנראה שיש לך את זה. מכאן ואילך זה עניין של ידע, מיומנות ונסיון, בשלושה תחומים עיקריים: טכניקה, מוזיקה והבנת התעשייה שבה אתה פועל.
טכניקה – עד לפני כעשור שנים, אם שאפת ליצור מוזיקה ולהקליט אותה ברמה גבוהה, היית חייב לעבור מסלול ארוך ומפרך, שהורכב מארבעה שלבים נפרדים: ראשית, היית צריך לכתוב את המוזיקה, בשפה המוזיקלית המקובלת (תווים, אקורדים); בשלב השני היה עליך לקבץ בחדר החזרות נגנים מוכשרים, שינגנו את המוזיקה שלך; לאחר מכן הייתם כולכם נכנסים לאולפן הקלטות יקר; ולבסוף, אם נותר לך עוד כסף, היית צריך להשקיעו בהפקת התקליט, דהיינו בהבאת חומרי ההקלטה למיקס סופי, מסטרינג והדפסה.
במהלך העשור האחרון השתנתה התמונה במידה רבה. יותר ויותר קטעים מוזיקליים טובים, כולל רבים מאלה שאתה שומע בפסגות מצעדים, ברדיו ובמועדונים, נוצרים באולפנים ביתיים, ע"י מוזיקאים צעירים, העוסקים בחדר ביתם בתהליך היצירה המוזיקלית לכל אורכו: כתיבה, נגינה, הקלטה וגימור. מהפכה זו התאפשרה תודות להתפתחויות הטכנולגיות האדירות שחלו בשנים האחרונות בכל הקשור לתהליך הפקתה של המוזיקה. התהליך החל למעשה עוד בראשית שנות ה- 80, עם הופעתם הראשונה של כלי הנגינה והעריכה האלקטרוניים – הסינטים והמודולים למיניהם, הסמפלר והסיקוונסר – שהיו אולפניים יותר בטיבם מכלי הנגינה הטבעיים, ותיקשרו זה עם זה באמצעות שפה דיגיטלית חדשה – ה- midi. התהליך הואץ לקראת סוף שנות ה- 90, עם הגידול המשמעותי בכוח העיבוד של המחשבים הביתיים, שאיפשר למוזיקאים ליצור באמצעות המחשב, באופן מקצועי, גם ב- audio. בשלב זה החלו יצרניות ציוד המוזיקה לייצר תוכנות מקצועיות, המשלבות בתוכן מכשירי יצירה, עריכה ועיבוד צליל ברמה אולפנית גבוהה, והופכות את המחשב לכלי המרכזי באולפן המודרני. השלב הבא, הממשיך ומתפתח גם בימים אלה, בא כתוצאה מההוזלה הניכרת במחירי המחשבים והתוכנות, שהפכה את האולפן הביתי ואת הפקת המוזיקה בו לנגיש וזמין לכל אדם וכיס. בסופו של דבר, הביא התהליך לכך שמי שרוצה להפיק מוזיקה, ברמה אולפנית גבוהה, יכול לעשות זאת גם ללא שליטה מלאה בשפת המוזיקה המסורתית, והוא אינו חייב עוד להיזקק לשרותיהם של נגנים ואולפנים יקרים. הוא יכול לבצע את התהליך כולו, מא' ועד ת', באולפן קטן, מבוסס מחשב, שהקים לעצמו בחדר ביתו.
כמובן שלצורך זה עליו לשלוט בתפעולם הטכני של המחשב, התוכנות ושאר מרכיבי האולפן הביתי. הוא צריך לדעת סאונד, אקוסטיקה והגברה ברמה גבוהה; הוא צריך לדעת לסובב את הכפתורים הנכונים על מנת ליצור את הסאונדים שהוא שואף להגיע אליהם; הוא צריך להבין כיצד מאפשרים לו התוכנות והמכשירים הללו להפוך את הסאונדים למוזיקה.
הידע הטכני דרוש למוזיקאי האלקטרוני גם בכל האמור להופעתו החיה, כ-DJ. אמנם מכשירי העבודה של ה-DJ הינם פחות סבוכים מאלה המשמשים לצרכי יצירה והפקה; אולם גם הם מחייבים שליטה טכנית מיומנת, בייחוד בהתחשב בכך שעבודתו של ה-DJ נעשית live, בזמן אמת, באופן שאינו מאפשר לו לתקן את התוצאה לאחר מכן. מרבית ה-DJs מגבילים את טכניקת הנגינה שלהם ל- beatmix בלבד, וחבל: המכשירים העומדים כיום לרשותם מאפשרים להם לנגן ברמה טכנית גבוהה יותר, תוך שימוש ב- scratch, אפקטים ולופים. DJs רבים אינם מבינים מדוע עליהם לשלוט ברכיבי מערכת ההגברה; מבחינתם, עבודתם מתרכזת בפטיפונים/קומפקטים ובמיקסר, והם יוצאים מנקודת הנחה שיהיה כבר מי שידאג למערכת ההגברה. תפיסה זו לא תוביל את ה-DJ רחוק. הוא חייב להפנים את העובדה שאיכות ה- set שלו, האופן בו הוא נשמע ע"י הקהל, מורכב מן התוכן המוזיקלי ומהדרך בה נמסר התוכן הזה למאזיניו, כלומר איכות הסאונד. גם אם ה-DJ ממקסס באופן מופלא, ייתכן שהקהל אינו זוכה לחוות זאת בגלל כיוון לקוי של מערכת ההגברה או תנאים אקוסטיים זוועתיים. את הקהל לא מעניין שאיש הסאונד לא עשה את עבודתו נאמנה. מבחינתו, אתה נמצא שם על העמדה, ואתה אחראי למה שהקהל שומע.
מוזיקה
סלחו לנו אם אנו חוזרים על כך בפעם השביעית, אבל אנו נדגיש זאת שוב ושוב: DJ/producer הוא קודם כל מוזיקאי. ההתפתחויות הטכנולגיות האדירות שחלו בשנים האחרונות במכשור העומד לרשות ה- DJ/producer יוצרות את האשלייה שכל אדם יכול ליצור ולתקלט מוזיקה, גם אם אין לו בסיס מוזיקלי. אולם למעשה, התפתחויות אלו רק מחדדות את ההבדל בין הטכנאי לבין המוזיקאי: טכנאי טוב יודע, בסופו של דבר, להפעיל מכשירים; מוזיקאי טוב הוא מי שיודע להשתמש במכשירים הללו ככלי עזר להוצאתם אל הפועל של רעיונות מוזיקליים. וכדי שהצלילים שאתה מפיק מהמכשירים הללו יישמעו כמו מוזיקה, אתה זקוק לבסיס מוזיקלי איתן. אינך חייב, אמנם, לדעת לקרוא תווים, אבל אתה צריך לדעת מהו מקצב, מהי מלודיה ומהי הרמוניה, וכיצד בונים אותם. כדאי שתבין את המבנים המוזיקליים ואת הסאונדים הספציפיים המאפיינים כל סגנון וז'אנר מוזיקלי, כדי שאם תרצה ליצור baseline של טראנס, זה אכן יישמע כך. נחיצותו של הידע הזה ברורה אולי בכל הקשור ליצירת מוזיקה, אולם היא חשובה לא פחות לצרכי תקלוט: כדי לתקלט ברמה גבוהה, לא מספיק להיות טכנאי של מיקסים. כדי שנגינתך תישמע כמו DJ set ולא רק אוסף אקראי של מיקסים, כדי לספק לקהל שלך חוייה מוזיקלית, אתה צריך להבין מוזיקה במונחים של מבנה, אנרגיה והרמוניה. DJ טוב באמת אינו משתמש בקטעים המוזיקליים שהוא מנגן כמוצרים מוגמרים, אלא מתייחס אליהם כחומר גלם ביד היוצר, כמרכיבים המצטרפים, בתזמון, שילוב ועיבוד נכון, למכלול מוזיקלי שלם. וככל שהוא מכיר יותר מוזיקה, ככל שהוא מבין לעומקם את ההקשרים בין הז'אנרים המוזיקליים השונים, כך הוא יישמע טוב יותר, מעניין יותר.
הבנת תעשיית המוזיקה
בהיותו מוזיקאי, ה- DJ/producer הינו בראש ובראשונה אומן, השואב את סיפוקו המתמיד מעצם יצירתו. מעטים העיסוקים בהם הסיפוק וה- feedback המיידי שאתה מקבל מהקהל על ביצועיך הוא כה ישיר, מיידי ומוחשי כמו בעבודתו של ה- DJ/producer. אבל עם סיפוק בלבד קשה ללכת למכולת, וכאן טמון עיקר כוחו של המקצוע הזה: אין עוד הרבה מקצועות בהם אדם יכול לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה וגם להרוויח, כתוצאה מכך, הרבה כסף. ה- DJ/producer הוא מקצוע כזה. בלשונו של David Morales, אחד מה- DJs/producers הבולטים בתחום ה- house: "גם אם לא הייתי עובד, עדיין הייתי ממשיך לנגן תקליטים ולעשות מוזיקה. אני נהנה לעשות את מה שאני עושה. אני שואב מזה תשוקה עזה, ולעשות מזה כסף, לזכות בתהילה על משהו שאני אוהב לעשות באופן טבעי, זה פשוט אדיר".
כמובן שכדי להגיע למעמדו של David Morales צריך להיות כשרוני ולעבוד קשה. אולם לא פחות חשוב מכך, צריך להכיר היטב את התעשייה שבמסגרתה אתה יוצר ועובד, ואת הנפשות הפועלות בה. על מנת שתוכל לקדם את עצמך, אתה צריך לדעת כיצד התעשייה הזו, שמגלגלת ברחבי העולם מליארדי דולרים בשנה, פועלת ומאורגנת, ומה מקומו של כל גוף בה: יצרני ויבואני ציוד; בעלי מועדונים ו- dance bars; חברות תקליטים ולייבלים; סוכנויות DJs; תחנות רדיו; עיתונאים ומבקרים בתחומי המוזיקה והסצנה; מפיקי מסיבות ויחצ"נים; חנויות מוזיקה; אתרי אינטרנט בתחום; וכמובן – DJs/producers מובילים. ככל שתיטיב להכיר אותם ואת אופן פעולתם כך יהא לך קל יותר לפלס את דרכך ולהצליח. לא שכחנו מישהו? אה, כן, הקהל, שבלעדיו לא היתה מתקיימת כל התעשייה הענפה הזו. אם אתה באמת שואף להגיע רחוק, כדאי שתלמד להכיר את צרכני המוזיקה, קהל היעד שלך, טעמו והעדפותיו.