סאונד הוא תחום רחב הכולל מגוון עצום של אמצעים וכלים המשמשים את בעלי המקצוע (מפיקים, טכנאי סאונד ומיקס וכו') לעריכה, עיצוב ושליטה בו. במאמר זה ניתן מבוא לכמה מהאפקטים והמעבדים החשובים יותר בעולם הסאונד, ונספר מה הם עושים וכיצד משתמשים בהם.
לימודי סאונד, מבוא לאפקטים ומעבדי סאונד
בין אם אנחנו מתעסקים בסאונד בצורה אנלוגית או דיגיטלית, מרגע שתיעדנו את הסאונד באמצעות מיקרופון, יש מספר פעולות שלרוב נצטרך לבצע כדי שסאונד יוכל להיות מוטמע באופן חלק ונעים בעיבוד המוזיקלי עליו אנו עובדים. הסיבה המרכזית לכך היא כי במהלך הקלטה, המיקוד המרכזי שלנו לרוב יהיה תיעוד של ביצוע מוזיקלי מעניין וסוחף רגשית, פוקוס שיכול לעיתים לבוא על חשבון איכות הסאונד של הסיגנל המוקלט. לכן, בזמן ההקלטה לרוב ננסה להשיג תיעוד כמה שיותר מלא ועשיר של התפקיד המוקלט, מה שיאפשר לנו המון מרחב תמרון כאשר נגיע לשלב העריכה והמיקסים.
תפקידם של האפקטים והמעבדים בעולם הסאונד לרוב יתחילו מטיפול בחוסרי איזון של תדרים מסוימים, עיצוב של האופי הדינמי של הסאונדים, ושימושים שונים כמו העשרה, מתן תחושת מרחב, יצירת שינויים מסוימים לאורך זמן ועוד.
EQ / איקוולייזר
ה-EQ, או בעברית "משוון", נוצר במקור כמכשיר שמטרתו להשוות את תוצאות הסאונד שהתקבלה באמצעי ההקלטה לסאונד ששמעו הנגנים והטכנאים שיצרו אותו, עקב שינויים מסוימים שהיו נוצרים בסאונד בשלב ההמרה. האיקוולייזר ככל הנראה מוכר לרוב האנשים, בגלל שהוא מצוי גם באמצעים יומיומיים שאנו משתמשים בהם כמו בנגן המוזיקה של הטלפון שלנו, במערכות הסאונד הביתיות שלנו ועוד.
האיקוולייזר מאפשר עיצוב סאונד עדין עד מתקדם בכך שהוא מאפשר לנו להגביר או להנחית תדר או טווח תדרים מסוים מתוך סך הסיגנל השלם, מה שעוזר גם לטפל בעודפים וחוסרים בתדרים שיש לתפקיד, וגם לעצב את תמונת המיקס הכוללת דרך מיקוד הסאונד לתחומי תדרים בהם נרצה שיהיה דומיננטי לעומת שאר האלמנטים בעיבוד. מדובר בתפקיד מאוד חשוב, עקב כך שסאונדים בעלי נוכחות גבוהה בתחום תדרים זהה יצרו לרוב תוצאה "מטושטשת" ובכך יהיה קשה יותר להבחין בין התפקידים השונים.
האיקוולייזר נחשב לאחד מהמעבדים הכי חשובים בעולם הסאונד, ובהתאם לכך לאורך השנים נוצר מגוון רחב של איקוולייזרים אשר מציגים גישות שונות (פרמטרי לעומת גרפי, לדוגמה) ואף הוספה של פיצ'רים חדשים ששדרגו את הצורה בה איקוולייזר עובד, כמו למשל EQ דינמי, שמאפשר הנחתה או הגברה של תדרים מסוימים רק כאשר מגיעים לסף עוצמה מסוים באופן דינמי.
קומפרסור ומעבדים דינמיים
אחת מהדרכים החשובות ביותר למדוד סאונד בגישת המיקס המודרנית יותר היא דרך הזווית של דינמיקה, או במילים אחרות הפער בין החלקים החלשים לחלקים החזקים בסיגנל. מדד זה חשוב במיוחד בעיבודים מרובי-תפקידים, שכן דינמיקה יכולה להשפיע על דומיננטיות של אלמנט במיקס לעיתים אף יותר מהתוכן ההרמוני שלו (כפי שהיינו אולי מנסים לעצב עם איקוולייזר).
לשם כך נולדו לאורך השנים מגוון כלים המשמשים אותנו לשליטה בדינמיקה של הסיגנל איתו אנו עובדים, כאשר הדומיננטי שבהם הוא הקומפרסור. מטרת הקומפרסור לבצע הנחתה של הווליום של סיגנל מסוים כאשר הוא מגיע לעוצמה מסוימת, ובכך מאפשר לנו לקבוע כי סאונד מסוים שבמקור הפער בין הנקודות החלשות לעוצמתיות יותר שלו היו גבוהות, יהיה פחות דינמי דרך הנחתה סלקטיבית של החלקים העוצמתיים בו.
מעבר לשליטה בעוצמה בה הקומפרסור יתחיל להנחית את הסיגנל, הקומפרסור הממוצע גם יציע לנו שליטה במהירות בה הוא מבצע את עבודתו, דרך פרמטרים כמו התקף (Attack), שקובע כמה מהר יגיע הקומפרסור להנחתה מרגע שהסיגנל עבר את סף העוצמה (Threshold) שהגדרנו, ושחרור (Release), דרכו נגדיר כמה זמן יקח לקומפרסור להפסיק להנמיך את הסיגנל מרגע שיצא מטווח העוצמה שהגדרנו לו לעבוד בה. בנוסף, נוכל לקבוע את עוצמת הדחיסה דרך פרמטר היחס (Ratio), דרכו נגדיר כמה הנחתת העוצמה תהיה אינטנסיבית באופן יחסי לכמה הסיגנל שלנו עבר את סף העוצמה המוגדר.
לעיצוב דינמי יש המון שימושים שונים בהקשר של עיצוב סאונד, ולכן לאורך השנים התפתחו מעצבים דינמיים שעושים פעולות דומות ולעיתים זהות, אך בגישה שונה. דוגמת ה-Limiter שזהה פחות או יותר בפעולתו לקומפרסור, אך ההנחתה שלו אינטנסיבית יותר ממה שקומפרסור יאפשר, ושימושי מאוד כאשר חשוב לנו כי סאונד מסוים לא יוכל להגיע מעל לעוצמה מסוימת (כמו למשל המיקס הכולל שלנו, שלרוב נהוג לשים בסופו לימיטר שדואג כי המיקס לא יגיע לקליפינג דרך הגדרת תקרת עוצמה).
ריוורב ודיליי
עם התפתחות אולפני ההקלטות המקצועיים לאורך השנים, נוצר מצב בו הרבה מאוד כלים הוקלטו בסביבה מטופלת אקוסטית אשר הביאה לתוצאות הקלטה שנחשבו מאוד "יבשות", עקב הטיפול האקוסטי שוויסת את התכונות המהדהדות שיש לחדר באופן טבעי. למרות שהתפתחות התחום הזו הייתה חשובה במיוחד להגדלת הדיוק והמקצועיות בו נעשתה עבודת המיקס או ההפקה, פעמים רבות עלה הצורך ביצירת סאונדים שדווקא נשמע כי הוקלטו בחלל מהדהד, עקב תחושת התלת-מימדיות שהעניק החלל לסאונד ההוקלט בו.
הפיתרון הראשוני לסוגייה היה יצירת תא מיוחד באולפנים עם תכונות אקוסטיות של הדהוד רב, הנקרא Echo Chamber ואליו היו שולחים את הסאונדים שהיו רוצים "להרטיב" כדי שיתנגנו מרמקול שנמצא בחדר, ובצידו השני של החדר היה מיקרופון שהקליט מחדש את הסאונד שהגיע אליו לאחר שהדהד בתוך החלל, ואת התוצאה היו מוסיפים למיקס יחד עם הסיגנל המקורי וה"יבש", כדי לתת לו את תחושת ההדהוד. עם הזמן פותחו מכניקות שונות, שזכו לשם Reverb ו-Delay, שיוצרים החזרים מלאכותיים של הסיגנל שעובר דרכם בצורה שנותנת להם תחושה כי נמצאים בחלל.
לעומת הדיליי, שעושה זאת בצורה של החזרים ריתמיים שלרוב יהיו מאוד ברורים ונשמעים יותר כמו הד שחוזר אלינו, ריוורב עושה זאת בצורה מפוזרת ולא ריתמית. עם הזמן פותחו סוגים שונים של ריוורב שמאופיינים בסאונדים ייחודיים להם, דוגמת הריוורב הקפיצי (Spring Reverb), או ריוורב הפלטה (Plate Reverb), להם יש גוונים ותכולת תדרים ייחודית שלרוב מבדילה ביניהם. עם המהפכה הדיגיטלית של שנות ה-80 גם פותחו ריוורבים דיגיטליים שעובדים בצורה אלגוריתמית, שהיום גם יהוו לרוב הריוורבים שהם ברירת המחדל ויימצאו בכל תוכנת הפקה בה נבחר להשתמש.
לימודי סאונד, סיכום מבוא לאפקטים
כמובן שקצרה היריעה מלהרחיב על מגוון האפקטים השלם שקיים כיום, שכן עם עידן האולפן הדיגיטלי קמו חברות רבות כאשר כל אחת מהן תרמה וריאציה משלה למשפחת האפקטים הנזכרים לעיל, בנוסף לאפקטים וחידושים נוספים שנולדו לאורך השנים, אך אלו האפקטים שאולי הכי חשוב שנכיר ברמה הבסיסית כאשר ניגש לעבודת סאונד מקצועית.