אבישי אפרת, בוגר Muzik, ארז את הפקלאות ויצא עם להקתו המצויינת, ה- 1840's, לטור בערבות גרמניה. עדי אולמנסקי, שחבשה את אותו ספסל לימודים, טוריסטית למודת ניסיון בפני עצמה, הסתקרנה לשמוע את חוויותיו. אז קבלו את המדריך המקוצר של בוגרי Muzik לטור להקה בחו"ל – קריאת חובה לכל אמן / הרכב אינדי שמתכנן את הטור הראשון.
אז…. טור! איך זה קורה בעצם? איך מגיעים להתחיל להופיע בחו"ל? – מי קובע את ההופעות ואיך גרמתם לזה לקרות?
"מדובר בעצם בלקבוע הופעות בחו"ל. אחרי כשנתיים של הופעות בישראל היה ברור לנו שאנחנו רוצים להתחיל להופיע גם בחו"ל כדי לקבל יותר חשיפה, ניסיון ובעיקר כי השפה שבה אנחנו שרים היא באנגלית. אבל לא באמת ידענו יותר מדי על איך לעשות את זה ובמה זה כרוך. בסה"כ עשינו את זה פעם אחת אבל החוויה הייתה מוצלחת.
השלב הראשון היה לדבר עם להקות ואמנים שכבר הופיעו החו"ל, כדי לברר יותר מידע על מה באמת מדובר ולמה אפשר לצפות מסיבוב הופעות ראשון בחו"ל ללהקה ישראלית.
הבנו בסופו של דבר כמה דברים:
1. מה המסלול שכדאי לבנות – איפה להופיע בעצם. אנחנו התרכזנו בגרמניה, מאחר וזאת ארץ מאוד גדולה שיש בה הרבה מועדונים שנהוג לארח בהם להקות בסדר הגודל שלנו שמגיעות מחוץ לגרמניה. יכולנו לקבל הרבה שמות ואנשי קשר של מועדונים דרך חברים שהופיעו כבר בגרמניה ולהתחיל להניע את העניין.
2. איך ניגשים לעבודה על קביעת ההופעות – זאת משימה שהיא למעשה בלתי נגמרת. היא מתחלקת לשני חלקים: להשיג כתובות של מועדונים ולשלוח להם מיילים (או אפילו להתקשר) בהתאם למסלול פוטנציאלי. זה אומר לשבת בלי הפסקה על המיילים ועל האינטרנט, לדבר עם כל מי שאפשר, לחפור בגוגל ולעשות את כל מה שאפשר כדי לקבוע רצף של הופעות.
אחרי סגירת ההופעות צריך לסגור את עניייני הלוגיסטיקה – איפה ישנים, השכרת רכב וציוד אם צריך, מה השעות שצריך להיות בהן בכל מקום וכו'. זאת עבודה מאומצת אבל מאוד אפשרית אם מפנים את הזמן לזה.
3. למה לצפות מסיבוב ההופעות – כדאי מאוד להתאים את הציפיות למציאות. לא כדאי לצפות ל"כבוש את העולם" בטור הראשון, לא משנה כמה אתם טובים או סגורים על עצמכם. מה שכן כדאי לצפות לו הוא חוויה מאתגרת וצבירת ניסיון. הכי חשוב: לחשוב קדימה על הטור הבא כי כל טור בעצם אמור להוביל לזה שאחריו – אם אוהבים את ההופעה שלכם והתחברתם עם האנשים במקום אז יהיה לכם יותר קל לקבוע הופעות בטורים הבאים והם ידברו עליכם יותר.
כדאי לשלוח מיילים לבלוגים ולעיתונות בארץ היעד כדי לנסות לקבל איזשהו פרסום וחשיפה. כנ"ל לגבי לייבלים מקומיים שקשורים לסגנון שלכם, כי בסופו של דבר קשר עם לייבלים, בוקרים, פרומוטרים ומנהלים זה מה שמקדם אמנים לטווח הרחוק. זה לא מבטיח שום דבר אבל זה חלק מלקחת את מה שאתם עושים ברצינות – לנסות לקבוע שואוקייסים ולהזמין אנשים שיכולים לקדם אותכם להופעות. זו לא עבודה קלה אבל אם החלטתם לעשות טורים אז זה חלק מהעניין.
חשוב לבקש כל עזרה שאפשר לקבל, אם זה ממשרד החוץ, ממשפחה או חברים בחו"ל או מחברים פה שיש להם יותר ניסיון בנושא או מכירים את הארץ שנוסעים אליה. ולא לחשוש מסירובים או מאנשים שלא יענו או שירצו לעזור – פשוט תשאלו אנשים, אי אפשר לעשות את זה אחרת.
יש גם כמה אנשים בישראל שקובעים הופעות בחו"ל, אם יש לכם את הסכום לשלם להם. תלוי במצב שאתם נמצאים בו. כדאי לנסות לחשב את התקציבים באופן השקול ביותר כי יש הרבה דברים שיעלו כסף בנסיעה ועדיף לחסוך בכל מה שאפשר. מה שהכי מומלץ זה למצוא אנשים מקומיים בארץ היעד שיעזרו. אם יש חברים בגרמניה זה יכול ממש לעזור. אם יש מישהו שיכול לעזור במכירה של דיסקים וחולצות או בנהיגה (חשוב מאוד לחלק את זמן הנהיגה אם אפשר או למצוא נהג זול) ורוצה לנסוע איתכם אז זה גם יכול לעזור מאוד. בנושא זה, הכנה של דיסקים, חולצות ומוצרים למכירה שנראים טוב זה קריטי כי שם יש את הפוטנציאל הכי גדול להחזר של הכסף של הנסיעה בשלב זה."
הייתה התרגשות? איזה הכנות הייתם צריכים לעשות לקראת חוויה שכזאת?
"התרגשנו מאוד אבל היינו גם מאוד מציאותיים בנושא. אחת הסיבות שהיה לנו כיף הוא שהכנו את עצמנו לצדדים הקשים כמו לצדדים הקלים. ההתרגשות הייתה גדולה כי זה מרגיש כמו צעד חשוב אבל גם חשוב לזכור שזה רק צעד. לדוגמא, נהוג לומר שבטור הראשון מפסידים כסף. חשוב לדעת שלמרות כל ההכנות מראש, עדיין יהיו מלא טעויות, אז לא לקחת את זה קשה מדי. גם כמות האנשים בהופעות זה דבר שהוא לא כ"כ ידוע לפני שנוסעים, בהתחשב שלא ברור אם מישהו שמע עליכם בעיר שתופיעו בה ואם יש מספיק פרסום. חשוב גם לשאול את המועדונים לגבי פרסום של ההופעה."
אני עברתי בעצמי לא מעט הופעות בחו"ל כולל מעבר לדירה לתקופה עם הלהקה שלי לשעבר ואני יודעת שזה בהחלט לא דבר קל בהמון מובנים, בין השאר – חברתית. היו לכם חששות מהכיוון הזה? הכנתם את עצמכם להתמודדויות?
"זה נושא חשוב. יצא לי לראות להקות של חברים שהתפרקו או הפסיקו לנגן לתקופה אחרי טור או אפילו אחרי הקלטת אלבום. הסיבה היא באמת העניין החברתי שבא למבחן. היו לי לנו חששות אבל היה לנו חשוב להעמיד את זה למבחן כדי לדעת אם אנחנו מגובשים מספיק כלהקה כדי להיות שבוע ביחד בתנאי נסיעה והופעות. תמיד יהיו מתחים ובנסיעה ארוכה כזאת, שמשלבת עבודה רבה ומשותפת כדאי פשוט לפתור כל דבר כשהוא עולה. אם יש משהו יותר רציני, עדיף להתעסק בו אחרי הנסיעה. הנסיעה שלנו הייתה מוצלחת בענין הזה וההרגשה האישית שלי היא שזה חיזק את הקשר ביננו."
מה החלום הכי גדול שאתם מקווים לכבוש באמצעות ההופעות בחו"ל? על איזו במה הייתם מתים להופיע?
"מה שאנחנו רוצים זה להופיע כמה שיותר טוב ושיהיה לנו הכי כיף לבצע את השירים שלנו בהופעה עם קהל. דרך זה, היינו רוצים למצוא לייבל שיעזור לנו להפיץ וליצור את המוזיקה שלנו. היינו מתים להופיע בבמות של פסטיבלים גדולים כמו primavera/sxsw, אבל גם למצוא מקומות שכיף לנו להופיע בהם בגלל הקהל והאנשים שעובדים במועדון ולחזור אליהם"
אני זוכרת שאחד הדברים שהכי הפחידו אותי בהתחלה בטורים זה לתקשר עם הקהל באנגלית – יש חשש כזה? או שזה מרגיש טבעי והגיוני?
"יש לגמרי חשש כזה. אחד הלקחים הכי גדולים שהרגשתי באופן אישי מהטור הוא שהתקשורת עם הקהל לא הייתה מספיק טובה ושתקשורת ונוכחות עם הקהל זה משהו שאני רוצה שיהיה גבוה יותר בסדר העדיפויות שלי. השימוש באנגלית כחלק מההופעה הוא חלק מזה כי זה משהו שלא הייתי מאוד רגיל אליו עד עכשיו. מה שמעניין זה שהאנגלית שלי דווקא מספיק טובה כדי לתקשר עם הקהל באופן טבעי אז זה בעיקר עניין של להיפתח וליצור נוכחות מיידית מול קהל חדש. זה משהו שראיתי כשהופענו עם להקה גדולה יותר בגרמניה – מי שעושה "פרפורמנס" טוב מוצא את הדרך שלו לתקשר עם הקהל בצורה טבעית – זה קשור מאוד ליכולת להביע את עצמך פיזית על במה."